מאת: עו"ד אסתר ורשואר
בית המשפט המחוזי בחיפה, בע"א 1428/00 , דחה ערעור שהגיש בנק, על קבלת התנגדות לביצוע שטרות, שביקש הבנק לבצע. המשיבים שהתנגדו לביצוע השטרות, מסרו אותם לפקודת חברה שהפקידה אותם בבנק. החברה היתה אמורה לבנות בית עץ למשיבים,אך נקלעה לקשיים והמשיבים הודיעו על ביטול השיקים שמסרו.
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי הבנק פעל בחוסר תום לב, בהפקידו את השטרות לפני מועד פרעונם, ימים בודדים בלבד לאחר שנודע לו על קשייה הכלכליים של החברה.
נקבע כי הבנק אינו "אוחז כשורה" בשיקים וזאת מאחר וסעיף 28)א( לפקודת השטרות קובע כי אחיזה כשורה דורשת בין השאר תום לב.
כמו כן נקבע, כי מאזן ההסתברויות נוטה לכך, כי חוסר תום הלב של הבנק המערער התקיים כבר במועד סיחור ההמחאות לבנק, שכן הבנק עבד עם החברה ונתן לה אשראי. אין להניח שהחברה התמוטטה באופן פתאומי, אלא בודאי מדובר היה בתהליך שלא נעלם מעיני הבנק. בנסיבות דומות כבר נפסק, כי הבנק לא ייחשב כתם?לב לצורך אחיזה כשורה, משום שמצב החברה היה בו כדי לעורר חשש שהיא לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המושך.
בית המשפט המחוזי בחיפה ציין, כי הנטייה המודרנית היא שכעניין של מדיניות, אין למהר ולהעדיף את האינטרס של הבנק הגובה על זה של המושך, ולכן הכרה בבנק כאוחז כשורה, בנסיבות מקרה זה, צריכה להעשות במשורה ובזהירות. גישה זו התפתחה והושפעה, כפי הנראה, מתוך הצורך לתת הגנה רבה יותר לצרכן.
אם חסר הבנק המערער תום לב, ממילא אינו יכול להיות אוחז כשורה והתוצאה היא שמעמדו אינו עדיף מזה של הנפרע. דהיינו, אין הוא נהנה מ"תקנת השוק".
במקרה זה, הבנק אינו אוחז כשורה, אלא מעמדו כשל הנפרע. הבנק טען כי לפי ההלכה, גם בין צדדים קרובים, אין לשעות לטענת כישלון תמורה, אלא אם מדובר בכישלון תמורה מלא או כשלון תמורה חלקי קצוב. ביהמ"ש המחוזי השיב, כי הלכה זו, כורסמה במידה רבה .
בפס"ד זה, נקבע שמקום שעומדת למושך זכות קיזוז לפי דיני החוזים הכלליים, הרי היא תעמוד לו גם כנגד חיוב שטרי, ומאחר ולפי סעיף 53 לחוק החוזים )חלק כללי(, עומדת לחייב זכות קיזוז לגבי חיוב כספי בין קצוב ובין בלתי קצוב, הנובע מאותה עסקה - הרי זכותו זו מתקיימת גם כאשר התביעה המוגשת נגדו היא שטרית.
לדעת בית המשפט המחוזי בחיפה, חל שינוי בנקודת האיזון בין האינטרס "השטרי", שהוא להקנות לשטר מעמד קרוב ככל האפשר לכסף מזומן בכך שמגדילים את אמינותו ואת היכולת לאכיפתו היעילה והמהירה; לבין האינטרס "הצרכני", המבקש למנוע את הצורך לשלם את מלוא התמורה, כאשר סופק שירות חלקי בלבד.
אסתר ורשואר עו"ד
אין במאמר זה משום יעוץ ו/או יעוץ משפטי או הכוונה ו/או הכוונה משפטית כלשהיא.
ניתן ליצור קשר תוך ציון פרטים מלאים באמצעות דוא"ל:
